Categories
ויקרא פרשה ותובנה

ויקרא/ "אז מה?" "אז למה?" שבת זכור​

ויקרא/ "אז מה?" "אז למה?"

שבת זכור

בפרשת זכור

אנחנו מצווים למחוק כל זכר מעמלק

למה דווקא עמלק? הרי היו לנו שונאים לרוב?

יש שני סוגי ספקות

יש אנשים שיש להם ספק, ניתן להסביר להם בהגיון ולסבר את אוזנם.

שורש עמלק הוא הספק שאינו זקוק לנימוקים,

עקשנות שגורמת לאדם לשאול תמיד ובכל מצב: 

"אז מה?", "אז למה?".

שנאתו של המן באה מאותו שורש,

מרדכי הרגיז את המן באופן פרטי, 

ואילו המן מכליל את כל "עם מרדכי"

שנאה בסיסית כלפי ישראל.

"עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים", 

"ודתיהם שונות מכל עם, ואת דתי המלך אינם עושים" –

(אנטישמיים שבכל הדורות) 

השנאה של המן למרדכי היא שנאה עקרונית

כולם עומדים בצד אחד, והיהודים בצד האחר, 

צד האמונה, גם בפנימיות הנפש, 

מחיית עמלק שייכת בכל זמן, בכל דור, ובכל אדם, 

ואין היא שונה ממחיית עמלק בחיצוניות. 

האמונה היהודית, 

משמעה שיש כוח אלוקי שמנהיג את העולם, 

שיש השגחה פרטית על כל אדם בכל עת. 

עמלק מכניס בלב את הקרירות, וההרגשה שאין צורך להתלהב כל כך.

ואז מגיעות הספקות ,החששות, ההשערות – "אולי…", "שמא". 

גם אז מתייצב עמלק בדרך – בעקשנות, 

בקשיות העורף אשר כל כוחות הרע כולם כנוסים בתוכה, 

הוא עדיין לוחש "שמא כל זה טבע, שהרי הכל הוא טבע, אין אלוקות בעולם".

לכן המאבק עם עמלק – 'מחיית עמלק'. למחות את זכר עמלק פירושו למחוק אותו לגמרי. 

ההתמודדות אתו היא בעזרת התעלמות ממנו ומקושיותיו. עמלק, במהותו, 

אינו ניתן לשכנוע, מכיוון שטיעוניו אינם נובעים מתוך עולם של סיבה. 

אם היו נובעים מתוך סיבה והגיון, 

ברגע שהייתי מתמודד עם הסיבה ודוחה אותה, היה נמחק גם המסובב. 

חג הפורים, החג של המלחמה בעמלק

איננו עומד על הרציונאלי, יש את המוטיב של עדלאידע

את עמלק לא ניתן לנצח בעזרת השכל, או על ידי טענות ושכנועים. 

מוכרחים לגשת אליו במישור שאיננו מתייחס לשכל, 

אלא דוחה ומאבד אותו מכל וכל – להסתלק מן הספק.

גם את עמלק וגם את שורש עמלק שבתוכנו אנחנו מחויבים למחות מעל פני האדמה.

שבת שלום !

 

הצטרפי לקבוצת הערך של תובנות

 https://chat.whatsapp.com/Kgd5HEBFSHB4KOUJPg24pk

שבת שלום!

נחמה

קבוצת טיפים וערך

זו דעתי ומה דעתך?

מזמינה אותך להעביר את ההודעה הזו הלאה לחברותייך
ובהחלט להזמין אותך לקבוצת הווטסאפ של תובנות
כדי לקבל ידע וטיפים בהתפתחות אישית חשובה לחיים.
מכאן נכנסים >>
תגובות ניתן לשלוח לקבוצה הספציפית >>

עלות מוזלת לסדנה שניה במתכונת היכרות במקום 1,200 רק – 750 ש"ח

Categories
פרשה ותובנה שמות

ויקהל/ חַכְמוֹת נָשִׁים – בָּנְתָה בֵיתָהּ​

ויקהל/ חַכְמוֹת נָשִׁים – בָּנְתָה בֵיתָהּ

"וְכָל אִישָּׁה חַכְמַת לֵב, בְּיָדֶיהָ טָווּ; …
וְכָל הַנָּשִׁים אֲשֶׁר נָשָׂא לִבָּן אֹתָנָה בְּחָכְמָה, טָווּ אֶת הָעִזִּים. (שמות ל'ה כ'ו)
בפרשה זו מוזכרות הנשים בתואר- חכמות לב
מצטיינות בחוכמה מיוחדת-חוכמת הלב-
אשר בעזרתה הוציאו מן הכוח אל הפועל את כישרונן המיוחד.
הרב הירש:
בעוד הגברים הביאו חומרים מעובדים על ידי אחרים,
הנשים נטלו על עצמן בהתלהבות לטוות את הצמר בכבודן ובעצמן.
בעוד ששאר הנשים הכישרוניות היו מזדרזות להכין את האריגים
הנחוצים בשביל יריעות המפוארות של המשכן,
הרי הנשים החכמות יותר, דווקא בחרו במלאכת הטווייה שהיה מיועד ליריעות,
שאומנם היו פחות יפות אבל נועדו להחזיק יחד את כל המשכן –
היות והם היוו את עיקר האוהל ובבניית האוהל מתרכזת עיקר מהות האישה,
על ידי מלאכת מחשבת זו הוכיחו את אצילות נפשן ואת הרגשתן.
ואת הנשיות שלהן האמיתית ואת חכמתן המיוחדת.

הנשים החכמות טוו ישר על גבי העיזים כדי שהצמר לא יקבל טומאה בזמן מלאכת הטוויה.
ובנוסף הביאו את המראות מהמדבר ליצירת הכיור.
חכמת הלב באה לידי ביטוי גם כאשר תרמו ממיטב תכשיטיהן למלאכת המשכן,
בעוד שלמעשה העגל סרבו לתרום זהב.

הרמב"ם בספרו 'מורה נבוכים'
מביא בשילוב את תפקידי הלב ואת הדימויים שלו:

"לב הוא שם משתתף. הוא שם ללב,
האיבר אשר בו עקרון החיים של כל בעל לב…
ומכיוון שאיבר זה הוא באמצע הגוף, הושאל לאמצע של כל דבר…
כמו כן הוא שם למחשבה… לב הוא גם שם לדעה…
לב הוא גם שם לרצון… לב הוא גם שם לשכל…
'ואהבת את ה' אלוהיך בכל לבבך'
אימוץ כל כוחות הגוף כאמצעי, כשהתכלית היא ההשגה השכלית.
כי הלב התחלה ועיקרון לכל,
חכמת לב היא השילוב הייחודי בין השכל לרגש,
לכוון את שניהם ליצירה רוחנית הנובעת מתוך קרבה גדולה לקודש.

בפרשה זו יש הרבה עשיה ובניה
יחד עם זה יש חשיבות מהותית לחוכמת הלב הנלווית לכך וגם הנשים לוקחות בכך חלק.

הנצי"ב מוולוז'ין מפרש את "חכמת הלב" של הנשים לומר ש"הלב בוטח שיעשה ויצליח

מבינת הלב רואה מראש את התמונה שתתרחש בהמשך
וזה יוצר השראה לנשים שיוזמות את מעשיהן, בוטחות בדרכן ומצליחות במשימה.
כי ביכולתה של אישה להקדים אחרים בהבנת תרחיש מסוים.
לכן יכולה היא גם לבנות את ביתה על יסודות טובים, מתוך הבנה נכונה של הצרכים המתאימים לביתה שלה

אישה חכמת לב
היא זו שרואה באריג את הבגד המוכן, בשתיל את העץ המתנשא,
מסוגלת להאיר בזום על נקודה קטנה שיצרה מציאות ענק,

ובשל כך מסוגלת לגייס את כוחות נפשה לעבר התכלית
בהתלהבות ובהתרגשות
רואה צבעים תרחישים, שומעת קולות וצלילים
ומדמיינת את הבית השלם והמעוצב החל מבחירת האגרטל.
וכך תרמה אישה למשכן: "חָח וָנֶזֶם וְטַבַּעַת וְכוּמָז כָּל כְּלִי זָהָב"
וכך מסוגלת בחוכמתה לבנות ביתה לה' כמשכן שמח ואיתן.


הצטרפי לקבוצת הערך
מבצעים והגרלות בעלי ערך בין חברות הקבוצות
בשבוע הבא הגרלה על ערכת טיפוח מפנקת מחברת עדה לזורגן בשווי 400 ₪
נעדכן בזוכה שבוע הבא.
https://chat.whatsapp.com/ETAt692T0CU2kgcv0KAV3h

קבוצת טיפים וערך

זו דעתי ומה דעתך?

מזמינה אותך להעביר את ההודעה הזו הלאה לחברותייך
ובהחלט להזמין אותך לקבוצת הווטסאפ של תובנות
כדי לקבל ידע וטיפים בהתפתחות אישית חשובה לחיים.
מכאן נכנסים >>
תגובות ניתן לשלוח לקבוצה הספציפית >>

עלות מוזלת לסדנה שניה במתכונת היכרות במקום 1,200 רק – 750 ש"ח

Categories
פרשה ותובנה שמות

כי תשא/ נישאות או מסעות?

כי תשא/ נישאות או מסעות?

 מה התדר?

נישאות או מסעות?   

 

רעידות אדמה…

השבוע היו רעידות אדמה בצפון ו גם באוקראינה.

מה קורה לנו כאשר מתרחשת רעידת אדמה

אירוע או תגובה לא צפויים…

 

"כי תישא את ראש בני ישראל"

שעת משבר, עמ"י מאבד סבלנות, אימון ואמונה,

הקב"ה מלווה אותם צעד צעד, דרך מפותלת וארוכה,

מעניק להם משען חזון ופינוקי שטח.

וכאשר רואה אותם בקלקלתם- ממשיך באהבתו אותם

ומבקש ממשה שישא וירומם אותם.

 דווקא בשעת משבר – יש לתת כתף לנופלים,

להאמין שזה זמני ולא בסיסי, לתת תנופה להתעלות והתחזקות.

לתת אופק חלון, חלום…

 לראות את העתיד שלהם משופר ומאחה קרעים.

משה רבנו אומר אחרי חטא העגל –"וְעַתָּה אִם תִּישָּׂא חַטָּאתָם".

במילים אחרות משה מבקש: " תסלח להם".

משמעויות  נוספות  ל"תישא"– נישואין,

מסע מאתגר ושמו להינשא- לקשור קשר ,להתרומם.

לכרות פירושו להוריד ולהפריד, ו"ברית" משמעה לחבר.

 "כריתת ברית"- אוקסימרון ראוי לעיון.(תקבולת ניגודית)

אם אתה רוצה את לוחות הברית, עלייך להוריד קצת מעצמך,

זה בדיוק עניין המחילה, שאחריה יש הגבהה. 

כי כאשר משחררים ומנקים כעסים ישנים,

יש אפשרות להעלות דרגה, לצאת ממקום התקיעות,

ולפתח המשך קשרים.

דבי רווקה  בת 32  המשתתפת בסדנת מודעות,

מספרת על קושי ביצירת  זוגיות.

כאשר היא נשאלת על מערכות קשרים שיש לה,

היא מספרת שאין לה שום עניין

לפתח יחסים הדוקים מדי עם אנשים סביבה,

"חברות אמת – הוא מצרך בלתי ניתן להשגה" !?

ידידות קרובה מדי עלולה להביא לפגיעה…?!

דבי פועלת מתוך אמונה מגבילה,

אמונה שהיא סוחבת אתה  מאז ספגה אכזבה במערכות קשרים,

את האכזבה היא תרגמה לבגידה, ומאז כל חלקיק קשר התופש תאוצה,

גורם לה מתח ומאיץ אותה לטרפד אותו.

דבי מגיעה לסדנא כדי ללמוד להגיע למקום של מחילה,

לניקוי ושחרור כעסים, לפיתוח אימון באנשים שלא יהיה תלוי בתוצאות,

כאשר כל מחילה תגביהה אותה ותיתן לה להיות בפרספקטיבה של צופה,

צופה! ולא שופטת!

אחת שמסוגלת לראות את הסיכוי והסיכון ביצירת קשרים,

שמבינה שיכולים לאכזב אותה אנשים מסוימים,

ולוקחת החלטה למרות הכול לנסות ולהצליח.

מתוך המקום הזה היא תחווה רגיעה ושחרור,

תחוש מרוממת ולא תלויה בהתנהלות מולה.

וכמובן תרשה לעצמה להפסיק להניח מקלות בגלגלים

בכל ניצן של קשר.

גם האנשים שמולה יחושו שאין בה חשדנות ושפיטה,

ויעבדו  בחברתה עם ערוצים פתוחים ומאפשרים.

כדי לממש כזה תהליך,

עליה להתמלא בכוחות ובעוצמה פנימיים

וגם ללמוד איך פועלים לשם כך.

קשרים… ניתוקים… מחילות …ו…חיבורים

יהיו כנראה חלק מהרפרטואר של דבי,

יחד עם זה תמיד כדאי לה לבחון

באיזה תדר היא מצליחה לשהות יותר זמן ,

וככל שתפתח את עצמה לחיבורים ותאמן את שריר האמון,

לא רק נקודת ההסתכלות  והפרשנות תשתנה,

גם כמות ורמת הניתוקים תשתנה

בתדריה החדשים תזמן קשרים איכותיים הדוקים וארוכים.

המסע הלא פשוט הזה נקרא "להינשא" להתרומם,

בין שותפים, בין אחיות, בין חברות, בין קולגות בעבודה,

עם מישהו שסמכת עליו והפר את האימון.

 

 משה רבנו אומר אחרי חטא העגל:

"ְעַתָּה אִם תִּישָּׂא חַטָּאתָם".

במילים אחרות, תסלח להם.

כי "נישואין" ו"מחילה" הם בר אחד.

 

משה מרומם אותנו,

מעניק לנו בהוראת הקב"ה המשך קשר ואימון,

מלמד אותנו שקשר גבוהה מגיע

מתוך מקום שבעצמות הנפש ולא קשור למעשים.

 

במפקד אין מונים את כישרונותיהם של בני האדם,

אלא את הנקודה העצמותית הפנימית השווה בכולם,

וכולם נספרים באותו אופן במחצית השקל.

הוא מעלה אותנו ממצב נמוך של  מודעות מוגבלת ותלויה,

למצב של ודאות חסרת גבולות, ודאות שאינה תלויה בשום דבר.

 

אז

מה קורה לך כאשר מתרחשת רעידת אדמה?

איך את נוטה להגיב?

האם את מייצרת הכללות?

 

האם זה השיח הפנימי?

אם נכוות בקשר אחד _כנראה כולם לא שווים אימון?

הגיעה קורונה _כל העולם השתבש?

הממשלה לא לטעמי _כל העולם השתגע?

משהו חרג מהנורמות של יושרה וצניעות- יש לפחד מכולם?

 

או שאנחנו מצליחות להיות נישאות מתרוממות

מגיבות לעולם מתוך אמונה שהוא טומן עבורנו טוב

וגם האנשים והאירועים שבו נפלאים,

ונכון

שיש

אנשים/ אירועים/ מצבים לא נעימים

אלו לא מעידים על הכלל.

 

אז את משוטטת ברובו של יום?

 

בנישא או כובד מסע?

מסוגלת לייצר מהמסע נישא?

מסע מוצלח!

נחמה אסולין 0529549779

 

הצטרפי לקבוצת התוכן והפיצי לחברותיך:

https://chat.whatsapp.com/K0ZIS053Bhf0kgtcl86uM4

קבוצת טיפים וערך

זו דעתי ומה דעתך?

מזמינה אותך להעביר את ההודעה הזו הלאה לחברותייך
ובהחלט להזמין אותך לקבוצת הווטסאפ של תובנות
כדי לקבל ידע וטיפים בהתפתחות אישית חשובה לחיים.
מכאן נכנסים >>
תגובות ניתן לשלוח לקבוצה הספציפית >>