אִם אֲנִי אֲנִי כִּי אַתָּה אַתָּה,
וְאַתָּה אַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי,
אָז אֲנִי לֹא אֲנִי וְאַתָּה לֹא אַתָּה.
אֲבָל אִם אֲנִי אֲנִי כִּי אֲנִי אֲנִי,
וְאַתָּה אַתָּה כִּי אַתָּה אַתָּה,
אָז אֲנִי אֲנִי וְאַתָּה אַתָּה.
(רבי מנחם מנדל מקוצק)

האני המזויף

מונח שטבע הפסיכולוג דונלד וויניקוט ,
מתאר אדם התופס את עצמו ומציג עצמו באופן שאינו תואם את המציאות ,
והוא מגדיר אותו כמוצלח ומועיל כל עוד הוא לא כובש את כל חלקי האישיות …
כולנו מסתתרים לעיתים אחרי צעיפים ,
כדי לא לאכזב, כדי שלא יפגשו את החלקים הפחות פוטוגניים שלנו,
כדי לרצות או לא לגלות כאב…
אנחנו חובשות מסכות ומנגנוני הגנה.
כולנו מכירות את היהודי שהולך לרופא ומספר שהוא בדיכאון ,
הרופא מפנה אותו למופע של ליצן גדול המגיע לעיירה
ואז הוא עונה לו ומה אעשה ש…אני הוא הליצן ?
יש מקרים שמסכות או לא להיות!
מרק טווין אמר שהבגדים עושים את האדם,
אמרה זו משקפת את ההבנה שהבגדים שאנו לובשים מעידים על מעמדנו הציבורי
ועל השתייכותנו החברתית ואף משפיעים על המודעות העצמית שלנו.
לבושים חיצוניים מתארים מהות אך לעיתים גם מייצרים מהות
בפרשתנו ״תצווה״ יש התייחסות מורחבת לבגדי הכהנים שנקראו ״לכבוד ולתפארת״.
במגילה מתוארים בגדי המשתתפים באופן מפורט,
גם לדעת המדרש ״כשם שקורבנות מכפרים כך הבגדים מכפרים״ (ויקרא רבה)
מכיוון שהלבוש הופך להיות חלק מזהות האדם
ויש משמעות גם ל ״להיות ״ לא רק ל ״לעשות״,
כפרה דורשת שינוי לא רק במישור המעשי בהקרבת קורבנות,
אלא גם במישור ההוויה –מי אנחנו?
מסכות הם לבושים שאנו עוטים על עצמינו אך יותר מכל הם לבושי הנפש,
והשאלה המרכזית היא -האם זה ראוי לעיתים לחבוש מסיכות,
ואולי זה לעשות שקר עם עצמנו ?
פרשת תצווה עוסקת רבות בפרטי הלבוש של הכהנים
ובאופי של מי שאמורים להיות האומנים שמייצרים אותם שנקראים חכמי לב
לא נאמר עליהם שלמדו את מלאכת התפירה/ האריגה ואומנות היצירה
אלא שהם חכמי לב
השימוש במילה "לב" בצירוף ל"חכמה"
מדגיש את האופי הפנימי של החכמה הנדרשת
אין מדובר בחכמה חיצונית שניתן ללמוד אותה באופן שכלי,
ואין מדובר בכישרון אמנותי רגיל, אלא מדובר בחוכמת לב פנימית,
כאשר מצד אחד האדם משתדל להבין את המשמעות הרוחנית של הדברים,
ומצד שני הקב"ה משפיע עליו רוח מיוחדת המאפשרת לו את ההבנה הזו.

בנפש יש כוחות שכליים ורגשיים שהם מאוחדים עם הנפש

ומה קורה אחרי שמבינים ומרגישים?
אז יש לנו את לבושי הנפש
שהם מחשבה דיבור ומעשה
והם דווקא ניתנים להחלפה ולהורדה…
לבושי הנפש הם הדרך שלנו לפנות לעולם החיצון.
כפי שבלבוש אני מחליטה מתי אני לובשת פיז'מה ומתי בגד חגיגי…
ולא תמיד הלבושים תואמים את העולם הפנימי שלנו
לעיתים אנחנו מדברות ב "פיז'מה"
כאשר יש לברור מילים מושכלות…
גם מעשינו לא תמיד תואמים את ההוויה האמיתית שלנו.
אדם יכול לעשות מעשים שלא תואמים את האמונה שלו,
וההפתעה הגדולה היא שגם המחשבה היא לא מי שאני באמת,
אדם יכול "לחיות בדמיונות", לחשוב מחשבות שהם בכלל לא הוא.
כל עניין שהוא לבוש מבטא את נפש ורוח הלובש!
גם את הערך שהוא נותן לאדם למקום או לאירוע שפוגש.
האדם על שלל בגדיו ואביזריו מייצג בד"כ את עולמו הפנימי
ומייצר אצל מי שפוגש את ההתרשמות מהמהות שלו.

בעבודתי שנים רבות עם נערות היתה לי סדנת דימוי אישי
בה הבאתי אביזרים לתלמידות ובקשתי מהן לאמר כמה מילים
בפני כל המשתתפות לפחות ב 2 סוגי לבושים…
והמעניין היה שתמיד יצאו בהפעלות מכך שסוג הבגדים
לכאורה הכתיב להם סגנון דיבור וההליכה .
כולנו יודעות שכאשר אנחנו לבושות בגדי אירוע האינטונציה
האמירות התנועות ואפילו החשיבה מקבלים באוטומט מסגרת חדשה.
יחד עם זאת, יש לזכור שקיים גם מצג שווא, עליו מספרת לנו המגילה.
אנשים שהבגד שלהם איננו מבטא דבר מאישיותם,
אנשים הלבושים בבגדי תפארה אך ריקים מתוכן,
סוג של תחפושת שאינה מעידה כלל על פנימיותו של אותו אדם.
בשבוע בה קיימת סערה ציבורית
לגבי כניסה לפרטיות של רבים מאנשי הציבור בארץ
בעקבות פרשת פגסוס כאשר התנהל מעקב,
האזנה וכניסה לפרטיות של החשודים .
ואלו האמונים על החוק חשבו להוריד מסכות מהחשודים.
ואילו הם עצמם הרכיבו מסכות של שומרי חוק ומעניקי חירות
בולטת העובדה שיש לכולנו עבודה רבה בהרכבת הפאזל הזה
ש בין נראות לפנימיות
בדרך להיות חכמי לב-
לפעול מתוך מה שמאמינים ולעשות בכוונה ובתחושת משמעות.

מה שיפה זה שלבושים מכיוון שהם משפיעים הרי שניתן אפילו באופן "קוסמטי"
לשנות וללטש ועם הזמן יהפכו לנו לקניין!
ניתן לומר שנלפ הוא מסלול שבוחן כיצד המוח שלנו מתייחס למילים
ולכן מאמן אותנו לתבניות שפה (דיבור)
שיובילו אותנו לשינוי חשיבה וממילא שינוי מעשה.
אז
מה את עושה כדי להיות יותר את ולא הדמות של האת שלך?
כיצד את מצליחה להתחבר לכוחות הנפש
לחוכמת הלב ומשם לגלות לבושים מתוקנים?
לחלופין כיצד את מסוגלת
להניח סוג של מסיכה טובה שתוביל אותך להפנים
את החלקים החיצוניים ולנשום אותם אל קרבך
עד שיהפכו להיות חלק ממך?

האדמו"ר מקוצק: ״פורים כפורים״
בשני המועדים אנו ״מתחפשים ״- השאלה – עם מה אנחנו נשארים???….