ללא חפירות דקירות תהיות ודרישות אין קץ
חינוך
זה רק להוריד את הרגל מהגז… את האבק המכסה את העצמיות של הילד,
מרגע זה שילד מבין שמעמדו לא נמדד ע"פ הישגיו וכישלונותיו,
הוא יגלה את הפוטנציאל העצמי שלו,
ויצטרך רק תיווך לכלים בהתמודדות עם רגשות.

האם
ילד שלא הכין שיעורי בית, שכחן או עסוק בפיתוח כישרונות אחרים?
ילד שהתחצף, חסר גבולות או קורא לעזרה?
תלמיד שהישגיו נמוכים, עצלן/ חלמן או איש הגות עתידי?
ילד שמפרק מוצרים ומכשירים מופרע או יצרן פטנטים עתידי?

היכן האיזון הדק בין חינוך לאילוף? בין מסגרת לבין תא לחץ?
האם משפטים שאנחנו כהורים זורקים לחלל העולם מיועדים לשחרר לנו לחצים,
או להניע ילדים לפעולה מהמקום הפנימי שלהם?
ימים של סיום שנה היסטורי (הסטרי?….) שבחלקה הגדול ההורים היו גם מורים,
מתחדדת השאלה, מה התפקיד שלנו כהורים?
איך אנחנו מגדירים את הילד שלנו?
והייתי מוסיפה איך אנחנו מגדירים את הנכד שלנו?
כסבים וסבתות יש לנו תפקיד מרכזי עיצוב חינוכי, הוא כולל מנוע הפעלה רב דורי.

בזמן השואה חי האדמו"ר מפיאסצנה שכתבין הם לחלוטין ספרי מודעות כאילו נלקחו מה "ניואייג'"
וחלקם התגלו ע"י פועל פולני שמצא אותם טמונים באדמה
הוא כותב:
הַמַּטָּרָה הָעִקָּרִית שֶׁל הַחִנּוּךְ הִיא לַעֲזֹר לַיֶּלֶד לְגַלּוֹת
אֶת הַכּוֹחוֹת הַפְּנִימִיִּים שֶׁלּוֹ, לַעֲזֹר לוֹ לְמַמֵּשׁ אֶת הַפּוֹטֶנְצְיָאל.
הָאָדָם עַצְמוֹ חַי זְמַן קָצוּב. אוּלָם בְּאֶמְצָעוּת חִנּוּךְ יְלָדָיו
הוּא יָכוֹל לְגַלּוֹת אֶת הַנִּצְחִיּוּת, אֶת הַהִתְחַדְּשׁוּת וְהַשְּׁלֵמוּת.
הַחִנּוּךְ מְגַלָּה בַּיְּלָדִים כּוֹחַ פְּנִימִי, עָמֹק וְאֵינְסוֹפִי.

התפקיד שלנו הוא להסיר את הצעיפים המכסים את העצמיות של הילד ללא שפיטה,
ללמד אותם להיות במודעות ולהקשיב לרגשות שלהם, ולהבין שבהתמודדות עם הרגשות, טמון הניצחון שלהם.

להקנות לילד פינה חמה בבית ובלב, זה המטען שאפשרי להעניק גם כאשר בתי הספר סגורים.
למידה היום מצויה בעולם באלפי צורות.
כאשר המנוע הפנימי של ילד יוביל אותו אל אשר אהבה נפשו,
כאשר ידע להשתמש באנרגיות ליצר עניינים פרואקטיביים,
ולא יהיה עסוק בהתחפרות במצבים רגשיים סבוכים.
נמצא אותו בקצב שלו, מממש את שליחות חייו, מתוך אמונה דבקות והשתוקקות.
מצרפת כאן קובץ רגשות
בקובץ זה השתמשתי בהיותי יועצת חינוכית, כמורה לכישורי חיים, כמחנכת וכמנחת סדנאות.
סימון הרגש המעיק הבנה שהוא מהווה מכשול בדרך למטרה המסומנת, ותיקון או וויסות שלו הוא הניצחון אליו יש לשאוף כל רגע מחדש.

ימים של סוף שנה הם מקבץ תמונות מסכמות וכולם נחת,
מסיבות סוף שנה, תעודות ומפגשים.
לראות להתרגש, לאהוב מה שיש ולבקש עוד מהטוב הזה.

פָּשׁוּט לִהְיוֹת